האבולוציה והשלכותיה על חיינו

מאמרים נוספים
הקדמה
אמונה וידיעה
חיפוש האמונה
התבונה מוליכה אל האמונה
מאמרים נוספים
העימות בין דת ומדע
התייחסות תורנית למדע
מציאות גשמית מול מציאות אלוקית
ההרגל – אוייב בניין האישיות הבוגרת
האמנם סותר המדע את תופעת הנס?
שידוד מערכות הטבע
מי מפעיל את חוקי הטבע?
כיצד מתייחס המדע לדת?
האם קיימת השקפת חיים מדעית?
בריאת העולם בראי המדע
השערת האבולוציה ומניעיה
הגיחוך שבמוטציה
הבריאה מוצא החיים
האבולוציה והשלכותיה על חיינו
הסתברות שואפת לאפס
כשלון ההשכלה והקידמה
מאמרים נוספים

הטיעון שהעולם נוצר מעצמו, במקרה וללא כל הכוונה, אינו חדש כלל, וגם אינו פרי רוחו של דארווין. אפיקורס שחי כ-2000 שנה לפניו, סבר גם הוא כך. במרוצת הדורות לא הצליח איש מבין כל הכופרים שסברו כי העולם נברא מעצמו, להוכיח את שיטתו. זו היתה הנחה בלבד. כשהופיעה תיאוריית דרווין, היא הפכה לדוגמה', לאמונה פנטית ולשיטה, שכביכול אסור להרהר אחריה או לנסות לערער אותה. למרות כל זאת חשוב להדגיש, שגם לתיאוריה זו אין כל הוכחות, והיא נותרה בגדר השערה בלבד.

גישה זו קוראת דרור לצדדים האפלים באישיות האדם. כביכול, היא נותנת לו הצדקה לחיות לפי הבנתו, משחררת אותו מהצורך לרסן את יצריו, ובודאי שהיא פוטרת אותו מהשתדלות להתעלות, להשתנות לטובה או לצעוד קדימה.

במשך השנים התגלו סתירות ברורות ומהותיות בשיטותיהם של דארווין, למרק ובקל. אך למרות זאת, שיטותיהם נפוצו בכל העולם. נוח היה לאנשים לנהות אחריהן, ועל ידי כך להשתחרר מחובות מוסריים ומתביעות מצפוניות. מחאותיהם של מדענים ידועי שם, שטענו כי אין הוכחות לתיאוריה זו, לא הועילו מאומה. השיטה, למרות היותה השערה בלבד, עוטרה בהילה מדעית והתקבלה בהתלהבות.

הנזק שהביאה תיאוריה זו לאנושות הינו עצום בממדיו. עדיין מוקדם לנסות להעריך את היקפו, שהננו נמצאים עדיין בעיצומו של הוריקן סוחף. בסיס השקפה זו, כי האדם הוא בעל חיים מתוחכם מבחינה מכנית, ותו לא. לכן מן הראוי לסלוח לו אם עדיין לא שכח את כל נוהגי הג'ונגל. הרי אנו חייבים להיות סלחניים כלפי אוסף מקרי של אטומים שנוצרו והתגבשו מקבוצת אטומי מימן (אגב, מי יצר אותם?).

אילו נותרו חסידי שיטת האבולוציה דבקים לשיטתם בעקביות, היו חייהם מסתבכים בסתירות ללא מוצא. לדוגמה, אם האדם הוא תולדה מקרית בלבד של עולם מכניסטי-סיבתי מובהק, הרי אין הוא אלא רובוט פיזיולוגי-חשמלי-כימי, והמסקנה המתבקשת היא, שהוא כלל אינו אחראי למעשיו. מחד, האם מגיע עונש לאדם שמעשיו מוכתבים על ידי תגובות מולקולריות קבועות, ללא כל אפשרות של שליטה אנושית עליהן? ומאידך, האם מגיע כבוד לאדם, אשר כתוצאה מפעולה טבעית אוטומטית של גופו, גילה תגלית עולמית או הציל חיי אדם במסירות נפש (במסירות מולקולות...)?

זאת ועוד, השלב המעשי הבא המתבקש מתיאוריה זו, הוא הכוונת החיים להשגת ההנאה והתועלת המקסימליות לפרט, תוך כדי צמצום מרבי של חובותיו. ואכן, לא מקרה הוא, כי אפיקורס, הפילוסוף היווני אשר 'העניק' את שמו לכופרים, הוא שייסד את השיטה הקרויה 'אפיקורואיזם', אשר השלכותיה קיימות גם בדורנו. יסוד שיטתו הוא, שביאור המושג 'טוב' הוא כל מה שגורם לנו עונג ומונע מאיתנו צער. תיאוריות מסוג זה מעמידות בראש סדר העדיפויות את רדיפת התענוגות, עד כדי ביסוסה כמהלך חיים קבוע ומונחה מראש. הן יוצרות תוהו ובוהו בחיי החברה של המין האנושי ומעוררות שאלות מוסריות כבדות משקל הנותרות ללא מענה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים