היסטוריה חריגה וייחודית

מאמרים נוספים
הקדמה
היסטוריה חריגה וייחודית
פרשיות התוכחה רומזות לשני חורבנות
תיאור החורבן של בית המקדש הראשון
מאמרים נוספים
חורבן בית שני
המרד ברומאים וחורבן הארץ
התפזרות היהודים בגלות
ייסורי העם בגלות
עם ישראל לא יכלה לעולם
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל לעד
התורה לא תישכח
השבת - אות ברית בין ישראל לאלוקים
התקרבות הגאולה
הנדודים עקב הצימאון הרוחני
מאמרים נוספים

מקובל אצל כל ההיסטוריונים שדברי הימים של עם ישראל הינם מיוחדים במינם. מיום היותו לעם ועד לתקופתנו, דרכו של עמנו רצופה בשרשרת של מאורעות מפליאים, הנוגדים את ההיגיון ואת המהלך ההיסטורי השגרתי. הכללים, המקובלים בתולדותיהם של עמים אחרים, אינם תקפים כאשר מדובר בהיסטוריה של עם ישראל.

בלעם אמר בנבואתו על ישראל: "הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשב" (במדבר כ"ג, ט'). דברים אלו, שנכתבו בתורה לפני כשלושת אלפים שנה, מאפיינים את עם ישראל לאורך כל שנות ההיסטוריה שלו. מסלול קורותיו של עם ישראל אינו מקביל למסלול קורותיו של כל עם אחר. תולדות הימים שלו אינם משתבצים בשום מסגרת היסטורית. עובדה מפליאה היא, שעם ישראל נמצא תמיד במרכז המאורעות, וההיסטוריה העולמית קשורה בו וסובבת סביבו. מאורעות רבים וחשובים בקנה מידה עולמי, התרחשו בגללו, וזאת ללא כל יחס לגודלו ולעוצמתו. הן הצלחותיו של עם ישראל בעת רצון, והן נפילתו בעת הסתר פנים, חורגות מכל המקובל בהיסטוריה של עמים אחרים.

כאשר סוקרים את קורות עם ישראל, מבחינים שמתוך מעטה הסתר הפנים, העוטה את ההיסטוריה האנושית, עולה ומבצבצת יד ה'. הנסים והנפלאות המאפיינים את דרכו המיוחדת של העם מכריזים בהכרזה חד משמעית כי אלו הם קורותיו של עם הזוכה להשגחה פרטית מיוחדת מאת הבורא.

חשוב להדגיש: לעתים היהודים אינם חיים ברמה הרוחנית הנאותה, ובאותה שעה לא ניכרים עליהם דברי הפסוק: "ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ" (דברים כ"ח, י"א), אולם גם אז הם אינם יכולים להתערב בין העמים, ובדידותם ניכרת לעין כל.

על ענין זה דיברו הנביאים השכם והערב. הם לימדונו שהתכנית האלוקית הועידה לעם ישראל תפקיד מרכזי, נעלה במשפחת העמים (שמות י"ט, ה') : "והייתם לי סגולה מכל העמים". תכנית אלוקית זו תצא אל הפועל בכל תנאי. מן הראוי הוא, שהדבר ייעשה מרצונם הטוב של ישראל, מתוך הכרה ובשמחה. אולם עליהם לדעת שגם אם הם יפנו עורף לדברי התורה, וינסו להתערב בעמים, מאומה לא יועיל להם.

לקח זה עולה גם מהמאורעות שאירעו בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה. המן ציין את שונותם ואמר: "ודתיהם שונות מכל עם". בתואנה זו הוא נעזר כדי לנסות להשמיד את היהודים ולאבדם. למעשה, הסיבה שבעטיה נגזרה על ישראל גזירה זו היתה העובדה שהם השתתפו בסעודתו של אחשורוש, ונהנו ממנה. מרדכי הזהירם שלא ילכו לסעודה, אולם הם לא נשמעו לדבריו. הם טענו, שסכנה גדולה תרחף עליהם אם לא ילכו, כי בהיעדרם מהסעודה תתבלט יחודיותם. הרצון שלא להיות יוצאי דופן גרם שהיהודים אף השתחוו להמן, כפי שנהגו כל עבדי המלך. גם במקרה זה מרדכי היה היחיד שביקש לשמור מכל משמר על סגולת הייחודיות של עם ישראל. "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".

כאן הננו רואים את התכנית האלוקית בהתגשמותה. בסופו של דבר מאומה לא עזר לעם. אדרבה, דווקא ההנאה מן הסעודה ההיא, דוקא הרצון שלא להבליט את ייחודיות עם ישראל, הוא זה שגרם לגזירה הנוראה ולקצף הגדול.

מה מאלפת היא העובדה שהוזכרה לעיל שבדברי ההקדמה לגזירת המן נאמר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים... ודתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג', ח'). כל הנסיונות לטשטש ייחודיות סגולית זו לא הועילו. תמיד עם ישראל נותר חריג בין העמים. מה חבל, שהיהודים לא השכילו להפנים זאת מבעוד מועד. רק לאחר שנגזירה הגזירה, הבינו היהודים את המשגה הגדול שעשו בהמרותם את פי מרדכי הצדיק. ואכן, לאחר שהם התכנסו לקול קריאתו ושבו בתשובה, באה הישועה.

הגורל הגלותי מופיע במספר מקומות במקרא, ומתוכם אנו יכולים לדלות פרטים נוספים, שאף הם התקיימו במרוצת השנים. במקום אחד (דברים ל"ב, ל') התורה קוראת לנו להשכיל ולהתבונן בפשר תופעה מופלאה:

"איכה ירדוף אחד אלף, ושניים יניסו רבבה, אם לא כי צורם מכרם, וה' הסגירם". לא במקרה ראינו אצל היהודים בגלות תופעות של בריחה בלתי מוסברת. היה זה עפ"י תכנון עילאי מגבוה, והמתכנן גם הודיע זאת מראש. היתה זו אחת מקללות הגלות כפי שהמקרא מודיע ומזהיר: "והנשארים בכם, והבאתי מורך בלבבם בארצות אויביהם, ורדף אותם קול עלה נידף ונסו מנוסת חרב, ואין רודף. וכשלו איש באחיו כמפני חרב, ורודף אין" (ויקרא כ"ו, ל"ו).

הנבואה שנאמרה בפסוקים אלו התקיימה בצורה כואבת בהיסטוריה היהודית. עתה מקווים אנו ומצפים שגם הנבואות אודות הגאולה העתידה יתקיימו במהרה, ועינינו תזכנה לראות בשוב ה' את שיבת ציון, כאשר בית המקדש יעמוד על תילו בירושלים עיר הקודש.

בניית אתרים