נוסח התפילה המצוי בידינו חובר על ידי אנשי 'הכנסת הגדולה' בתחילת תקופת בית המקדש השני. בין אנשי 'הכנסת הגדולה' נכללו גם הנביאים: חגי, זכריה ומלאכי.

אחד הספרים העמוקים ביותר בתורה שבעל פה הוא סידור התפילה. כלולים בה סודות עמוקים עד אין חקר. סודות אלו מתבססים על תורת הסוד והקבלה, והם נכתבו ברמה גבוהה מאוד - בנבואה וברוח הקודש.

כאשר בן דורנו מתפלל לפי נוסח זה, הוא מתקשר לממדים הרוחניים הבלתי מצויים של עומק וגובה הגנוזים בנוסח התפילה. בכוחה של תפילה זו, כאשר היא נאמרת בכוונה, לבקוע רקיעים ולהגיע עד כסא הכבוד.

התפילה, הן ברובד הגלוי שלה והן ברובד הנסתר שלה, כוללת את כל סוגי הבקשות האפשריות ואת כל מאוויי הנפש של היחיד ושל הציבור. המעמיק בנוסח התפילה ימצא בה ביטוי לתחושותיו הפרטיות, לרגשות הממלאים את לבו ולרעיונות המפעמים את רוחו. אין אדם שלא ימצא בתפילה ביטוי לאישיותו.

תפילת הדורות, ששפכו את צקון לחשם לפני ה' לפני אלפי שנים, מצטרפת לתפילת כל יהודי בדורנו השופך את לבו לפני ה'. עולם התפילה הוא עולם רחב, עמוק ומלא רגש, ולכן הוא מתאים לכל מתפלל. אם תפילתו תהיה אמיתית ותנבע מפנימיותו, היא תתקבל ברצון לפני ה', כפי שאמר דוד המלך, נעים זמירות ישראל: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת".

ללא הנוסח הקבוע וללא החובה להתפלל שלוש פעמים מדי יום, היה עניין התפילה מתגמד והולך, עד שהיה נעלם חס ושלום ולא היה ממשיך ללוות את עם ישראל בכל עת. המסגרת הקבועה היא המשמרת את התפילה, והיא המקנה לה את עצמתה הרבה.

יחד עם זאת יש ערך רב גם לכל תפילה פרטית. האדם מבטא בה במלים משלו את משאלות לבו, ואת העובדה שהוא בוטח בה' שיסייע לו ויציל אותו מצרתו. התפילה הקבועה לא באה לשלול את חשיבותה של התפילה הפרטית. גם תפילה זו חשובה מאוד, כי היא תפילה הנובעת ממעמקי הלב.

הרחבת הנושא - במאמר "מעלת נוסח התפילה הקבוע".