ההסבר האפשרי לתופעה זו הוא הגנה על האדם, שלא יאכל את הפירות בטרם הגיעה העת. הצבע הירוק מזהיר מאכילה. הפרי הירוק מתמזג בצבעו עם העלים הירוקים, ואכן, פרי הבוסר אינו בולט וגם אינו מושך את העין, שהרי עדיין אינו ראוי לאכילה. לעומתו, הפרי הבשל צבעוני ובולט בין העלים הירוקים. כך הוא מושך את תשומת ליבו של האדם.

משמעות הדברים היא, שעץ הפרי 'יודע' שקיימים אוכלים בעלי עיניים המבחינים בצבעים. הוא גם 'יודע' שלאוכלים אלו יש חושי טעם וריח, והם אינם אוהבים מזון חמוץ, אך הם מחבבים מאכלים מתוקים שיש להם טעם חמצמץ. העץ גם 'יודע', שמערכת העיכול שלהם פועלת באמצעות תהליכים כימיים מורכבים. העץ אף 'יודע' כי האוכלים מצויידים בשיניים, וכי אין להם כנפיים להתעופף.

קל להבחין במעשי ידי הבורא כאשר אנו מביטים בסלסלת פירות. למעשה, לפנינו מונחים מיני מזון רבים מוכנים לאכילה, עטופים בקליפה צבעונית עמידה למים. הם מתובלים במומחיות רבה בתערובת סוכרים וחומצות, ומבושמים בניחוח מעורר תיאבון! הבננה, התפוח, התפוז, האגס, הדובדבן, הענב, האננס והמילון - כל אלו מייצגים תקרובת מזינה ועסיסית, המכריזה בקול על החכמה ועל החסד של המתכנן הגדול.

קליפת הבוטן מעוצבת בתחכום. הבוטן מחולק לשני חצאים כדי לאפשר את האכילה. בשר הפרי מוגן על ידי עטיפות הדוקות שמטרתן להרחיק את אבק האדמה. לפנינו תכנון בתוך תכנון - עטיפה בתוך הקליפה. הלוז, אגוז המלך ואגוז הפרך הם מכלי מזון המתוכננים במומחיות - ארגזים המורכבים מחומר קשיח ביותר שיש לו עמידות גבוהה. נשים לב לקליפת האגוז של הלוז: הקליפה החיצונית צבועת הכתמים, מבריקה וחלקה. הפיניש האומנותי עושה את קליפת האגוז אטומה למים, אך בפנים הקליפה פשוטה ומחוספסת, שכן כאן לא נחוץ הליטוש המדוקדק.

קליפת הבננה בצדה החיצוני עמידה למים וצבועה בצהוב, כדי למשוך את לב האוכלים, ואילו בצדה הפנימי היא בשרית וחסרת צבע. האם יאמר מישהו, כי יש לעצים עצמם תבונה כדי לתכנן את המזון בצורה כה תכליתית ומדוייקת?

האבטיח הכבד מוגן על ידי קליפה עבה, בשרית, חסרת צבע; אולם החלק החיצוני של הקליפה הוא חלק וצבוע בירוק כדי למשוך את לב האוכלים, הוא גם עמיד בפני מים. וכך שוב אנו פוגשים בתכליתיות! בשר האבטיח - צבעו אדום, למרבה הנוחות, כדי להבדילו מן הקליפה הבלתי אכילה. וכך לאורך כל הדרך אנו פוגשים בתכליתיות!

התפוח היפהפה, התפוז והבננה - צורתם, צבעם, טעמם וניחוחם עוצבו בגאוניות עליונה; יד אדם לא נטלה חלק בייצורם. למרות הטכנולוגיה המתקדמת של ימינו, המזון ממשיך להגיע אלינו אך ורק מן האדמה ומן העץ. הדגנים והפירות ממשיכים גם בעולם משוכלל כשלנו להוות יצירת פאר של חסד מתוחכם, יצירה אשר יד אדם לא תרמה לה מאומה.

גם טייסי עידן החלל זקוקים לאדמה ולצמחים כדי לספק את החומרים המאפשרים את קיומם. אף בכירי החוקרים בחברות הכימיקלים הגדולות ביותר עדיין לא הצליחו לייצר אפילו גרעין אחד, חרף כל הציוד שברשותם. וראה זה פלא, הצמח מייצר את הפרי כאשר לרשותו עומדים רק אור השמש, מים, אויר ומעט אדמה. ניתן לחזות כאן בתבונה עמוקה, תבונה שהיא למעלה מהשגת השכל האנושי.