עצת המן

לאחר משתה אסתר, המן חוזר לביתו ומקהיל את אוהביו ואת זרש אשתו. הוא מספר להם את: "כבוד עושרו ורוב בניו, ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך. ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. וכל זה איננו שוה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך" (אסתר ה', י"א-י"ג). התנהגותו של המן תמוהה. אם אמנם ביקש לומר כי "כל זה איננו שוה לי", מדוע הקדים את פרשת עשרו וגדולתו, כלום דבר זה לא היה ידוע לכל אוהביו.

*           *           *

עתה נבחון את תשובתה של זרש אשתו לתלונותיו: "ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמשים אמה, ובבקר אמור למלך ויתלו את מרדכי עליו, ובא עם המלך אל המשתה שמח. וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ" (אסתר ה', י"ד).

הרעיון שנתנה זרש לבעלה תמוה. המן יכול היה לתלות את מרדכי בכל עת. הוא לא נהג כן מסיבה אחת פשוטה: "ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, כי הגידו לו את עם מרדכי" (אסתר ג', ה'). לכן, הכין המן את תכנית ההשמדה הכללית שהקיפה את כל העם היהודי. מה חידשה, איפוא, זרש כשהציעה לו לתלות את מרדכי?

גם סופם של דבריה קשים להבנה: "ויתלו את מרדכי עליו, ובא עם המלך אל המשתה שמח". האם תליית מרדכי היא זו אשר תכשיר את הדרך להשתתפותו בשמחה במשתה אסתר?

*           *           *

מסתבר שכאשר נכנסה אסתר אל אחשורוש לחצר בית המלך הפנימית, והוא הסכים לתת לה עד חצי המלכות, היה אחשורוש המום כולו מהתשובה שקיבל: "אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו" (אסתר ה', ד'). מה חשב אחשורוש בשעה ששמע כי הוא מוזמן יחד עם המן אל המשתה שעשתה אסתר?

לפי דברי חכמינו במסכת מגילה חשד אחשורוש, כי המן רוצה לשאת את אסתר, וכי שניהם רוצים להרוג אותו ולשבת על כסא מלכותו. חרדה מלאה את כל ישותו. כיצד יתכן שהציע לרעייתו עד חצי המלכות, והיא דחתה את הבקשה והסתפקה בהזמנתו למשתה שהכינה?

כאשר הציע לה אחשורוש שוב ביומו הראשון של המשתה עד חצי המלכות, והיא דחתה שוב את ההצעה, תוך שהיא מזמינה אותו ליום השני, התעצם החשד יותר.

לדברי חכמינו זו היתה הסיבה לנדידת שנתו. הוא חש כי הקרקע בוערת מתחת לרגליו.

אפשר שחשב על כך שאף אחד מאנשי סודו אינו מספר לו על הקשר ההולך ונרקם נגדו. הוא הבין כי עבדי הארמון אינם מגלים לו סודות בשל המנעותו לשלם על טובות שעשו עמו, כמו מרדכי אשר הציל את נפשו ממוות, אך לא נעשה עמו דבר. הוא הבין כי אין לו כל סיכוי לשרוד אם לא יקרא למרדכי ויגמול לו טובה. כך, חשב, יקנה את ליבו של מרדכי, אשר ימהר לספר לו על סוד הקשר...

*           *           *

גם להמן לא היה אף קצה חוט להבנת המוזרות שבמסיבה זו. הוא ידע יפה כי אין לו כל קשר עם אסתר ולכן, שאלת המשתה המוזר הטרידה אותו ביותר. סקרנותו גדלה שבעתיים, בהעדר כל הסבר לאותה מסיבה.

ואז, כשיצא מהמשתה הראשון שעשתה אסתר, וראה את מרדכי היושב בשער המלך שלא קם ולא זע ממנו, נצנץ במוחו רעיון שפעפע בו כארס של עכנאי. לפתע הבין כי אולי תכניתו להגייתו של מרדכי מהמסילה תכשל. הוא ידע אמנם כי גורל היהודים נחתם על ידו לשמד, וכי: "כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח', ט'), אך יחד עם זאת חשש כי מרדכי ימלט מידו. הוא הבין כי אסתר תבקש מהמלך להוציא מהגזירה את מרדכי, אשר היה לה כאב ואשר התהלך בכל יום סביב לארמון המלוכה, דבר שלא נעלם מהמן. המן, כראש שריו של אחשורוש, יידרש מן הסתם לתת לכך את הסכמתו. לכן נקרא אל המשתה...

לכן, התמלא המן חימה בשעה שיצא מהארמון וראה את מרדכי, אשר אינו זע ממנו. לכן מדגישה המגילה: "וימלא המן על מרדכי חימה". הוא התמלא חימה על השרדותו של מרדכי, אשר לבטח יקבל חסינות מהמלך, והוא, המן, יאלץ לאשר את החסינות...

*           *           *

כאן החלה מערכת לבטים קשה. הוא הסתפק אם יהיה מספיק חזק כדי לומר למלך: "לא!". הוא התלבט אם יהיה בכוחו למנוע את החסינות, שחשש כי אסתר מעוניינת להעניק למרדכי.

הוא החליט להתייעץ עם כל אוהביו ועם זרש אשתו. הוא יציג לפניהם את מעמדו הרם בארמון המלוכה, כדי שהללו יעזרו לו להכריע, כי אמנם בכוחו לעצור את ביצוע בקשתה של המלכה. הוא יספר להם על מעמדו הרם בחצר המלוכה ויבקש את עצתם.

ללב מאזיניו חדרה התודעה כי לפניהם אמנם עומד השר החשוב בממלכה, והאיש הקרוב ביותר למלך. הסתמנה אצלם התשובה שיתנו להמן.

כדי לשכנעם סופית, אמר המן: "ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי. וגם למחר אני קרוא לה עם המלך".

השתתפותו במשתה מלכותי פרטי, יחד עם המלך והמלכה, היתה הראיה הטובה ביותר כי מעמדו חזק לאין ערוך. משמע כי יוכל להעיז פניו ולסרב לאשר את בקשתה של המלכה.

*           *           *

במעמד מלך עטור קפריזות כמו אחשורוש, החלטת המן היתה נועזת מאד, והדבר אכן לא נשא חן בעיני זרש. היא מצאה פתרון משלה כיצד לחלץ את בעלה מהמצב המביך. היא הסבירה לבעלה, כי יש פתרון למעמד חסינותו של מרדכי. להרוג את מרדכי עוד לפני בואו למשתה. לאחר מכן לא יהיה על מה לדון במשתה ובעייתו של המן תפתר. זרש יעצה לו כי יקדים ויכין את העץ לתליית מרדכי כבר בלילה, כדי שיהיה מוכן מיידית לתלייתו של מרדכי בבוקר. הריגתו של מרדכי תכשיר את ביאתו של המן אל המשתה כשהוא משוחרר מלחצים, שמח וטוב לב...

ה' סיכל את עצתו וליהודים היתה אורה ושמחה, ששון ויקר.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים