צוחק מי שצוחק!

 

צוחק מי שצוחק! 

בעולם הגדול עוסקים רבות בתחום השמחה והצחוק מזווית ראיה של תועלת, בריאות וחדוות חיים. על בימה זו נעלה את הצחוק ונציג אותו מהיבטיו הרפואיים, התועלתיים והיצירתיים, ולאחר מכן נאיר אותו בהרהורים משמעותיים של שמחה יהודית שורשית

 

הצחוק בצידו

מיתוסים נבנים ומתנפצים, סברות קמות ומופרכות. אולם, קיים מיתוס אחד שטרם ניפצוהו אל הסלעים. עוד לא קם אדם שגרס אחרת. הצחוק יפה לבריאות. הוא משמר את הבריאות ומשפר אותה. אמרת צחוק - אמרת בריאות.

דעה זו, או נכון יותר עובדה זו, שרירה וקיימת רבות בשנים. היא שרדה את העת העתיקה, שרדה את ימי הביניים. מלחמות וסופות לא יכלו לה. צלחה ימים וחצתה יבשות.

אמור מעתה: צחקת - נשכרת. לכל פעולת צחוק, בכל קנה מידה, יש אפקט בריאותי מדהים. יש לו השלכות בטווח הקצר והשלכות בטווח הארוך. לצחוק יש תוצאות מבורכות, ישירות ועקיפות. שמעתם בדיחה עסיסית? צחקתם היום? חיזקתם את המערכת החיסונית שלכם והענקתם לעצמכם גלולת דחף של בריאות!

אל תמהרו לחשוב שמדובר רק בצחוק מתמשך. גם לחיוך ענוג, מלבין שיניים, המתפרס מלחי ללחי, יש הישג בריאותי מרשים.

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מעלים תקווה ומשאלה רפואית כי בעתיד הקרוב יוכח ההומור כשיקוי פלאים. ויש להם סימוכין לדבריהם. באמתחתם מונחת גושפנקה כי שימוש נכון בחוש הומור עשוי לסייע בהקלת כאבים, ואף לתרום לריפוי מחלות. לוגיקה זו מתבססת על מחקר שנערך במעבדת הכאב בקליפורניה. במהלך הניסוי התבקשו ילדים בריאים לטבול את כפות ידיהם במי קרח, ותוך כדי כך לצפות בהמחזות מצחיקות ובאפיזודות משעשעות מאוד. חלק מהילדים נענה לאתגר. הם הכניסו את ידיהם למים "הזדונים", צפו בהצגה ו... לא פסקו מלצחוק. מן הניסוי עלה כי כוח הסבל אצל אותם ילדים היה גדול ב-40% אחוז מילדים אחרים שהיו נתונים במצב זהה. מכאן עולה המסקנה הטבעית שלצחוק, להומור ולשמחת הלב יש השפעה מכרעת בהתמודדות מול כאב או חולי.

 

השמחה מחישה ארוכה

הוכח מדעית כי קיימים יחסי גומלין ישירים בין המצב הנפשי והרגשי של האדם לבין רמת חיוניותו והמערכת החיסונית של גופו. באסכולה הרפואית קיים צפי וגם חשש כי אנשים עצובים ובעלי מורל מדוכדך עלולים לחלות לעתים תכופות יותר.

הוכח שאצל אדם שאין באמתחתו צחוק, ולו חיוך קטן, המערכת החיסונית עלולה להשתבש. אנשים מדוכאים עלולים להתאושש לאט יותר ממחלות או מחולשות, לעומת אחרים אשר רוחם חזקה והשקפת עולמם אופטימית ועליזה. לחץ נפשי, מתח עמוק ודאגות מודחקות וממושכות, הן פרצה הקוראת לגנב. תוגה היא ערובה לכשלים בריאותיים.

 

שעה של קורת רוח

ייתכן כי בעבר, כאשר נתקלת בזמן פנוי או ב"שעה ריקה", היית מעדיף לצאת להליכה רגלית, הממריצה את מחזור הדם ומזרימה בו אדרנלין. נכונה ההחלטה, הבחירה טובה ומוצלחת, גם ההרגשה משתפרת ועולה, ואף סיבולת לב-ריאה משתדרגת לה.

אך יש לנו חדשות עבורך! לא צריך לצאת לטיול רגלי, אין גם צורך להתרוצץ עד לחדר הכושר. יש לנו פצצה מתקתקת, והיא: הצחוק.

מחקרים ומתודיקות למיניהם מעלים כי חמש דקות של צחוק בריא שוות ערך לעשר דקות רכיבה על אופניים. צחוק כמוהו כהתעמלות. מחזק את הבטן על כל שריריה, מסייע לפעילות הגוף, משפר את מערכת הנשימה ומחזק את תפקודי הריאה. פעולת הצחוק הינה פעילות אירובית לכל דבר. הצחוק גורם לריאות להתרוקן מאוויר ולחדש את מלאי החמצן. הוא מפעיל את הלב, מגמיש את כלי הדם, משפר סיבולת לב-ריאה, מעניק ללב ולאיברים פנימיים עיסוי, מוריד את לחץ הדם ומפחית את רמת הלחץ והחרדה בגוף.

לא זו בלבד, הצחוק מעלה את מינון הרכיבים החיוניים בכל מערכת החיסון כולה. בכוחו להקל ולשפר את התמודדות הגוף מול חיידקים וגידולים למיניהם. רגע... הרשימה טרם תמה, יש עוד כמה דברים טובים באמצע הדרך: הצחוק מפחית את רמת ההורמונים האחראים למצבי סטרס. והדובדבן שבקצפת, מיודענו הצחוק אחראי להפרשת אנדורפינים - חומרים כימיים המיוצרים באופן טבעי על ידי המוח. אנדורפינים אלו מפחיתים את עוצמת הכאב בצורה משמעותית ומביאים למצב רוח ולעליזות. לעתים גורמים תחושה טובה עד כדי מצב של אופוריה. אותם אנדורפינים מבורכים מסוגלים להפחית מתח וחרדה ולגרום הפחתה בתיאבון, מעשה דיאטטי של ממש.

 

חוקר הצחוק

אם אין במזווה שלכם מוצר זה ש"צחוק" שמו, אל דאגה! אל תפלו לזרועות הייאוש. אפשר לשכלל את חוש ההומור!

ד"ר קטאריה מהודו ערך מחקר בנושא "השפעת הצחוק על הגוף ועל המוח האנושי". התוצאות היו ידועות ומוכרות, אך הפעם גם מוכחות ולא משתמעות לשתי פנים. כוח הצחוק מסוגל לפעול הן במישור של רפואת הנפש והן במישור של רפואת הגוף.

מדי בוקר, עת הורה השעון על השעה שבע, היה ד"ר קטאריה קם, מתנער מקורי השינה שדבקו לעיניו, והיה יוצא אל הפארק, ל... שעה של צחוק. שישים דקות עגולות של צחוק. תוך כדי מסע הצחוק, פגש שם ד"ר קטאריה במספר משועממים, אשר ישבו בטל על ספסל מקומי. השלושה והד"ר היו מעבירים את הזמן בסבב של בדיחות מצחיקות.

כמו הפיהוק, כן גם הצחוק. יודעי דבר אומרים שהוא מדבק. לאחר ימים לא רבים, גדלה החבורה ומנתה כחמישה מניינים של מספרי בדיחות משועשעים. עם הזמן, עמדה הקבוצה להתפרק ולשנות ממנהגה. מן הסתם, כלתה אמתחת הבדיחות. אולם... בדקה האחרונה לפני הפירוק התעשת ד"ר קטאריה והעלה בזיכרונו פרק מתוך המחקר שערך. נאמר בו כי גם צחוק שאינו ספונטאני - צחוק שאינו פורץ מאליו - גם הוא תועלתו מרובה ואינה נופלת מזו של הצחוק היומיומי הטבעי. גם צחוק "כפוי" ניחן באותן סגולות ריפוי. משנזכר בכך הד"ר, קרא מיד לחברי הקבוצה וביקש מהם להמשיך להיפגש בכל בוקר, ולצחוק ולצחוק, אפילו ללא בדיחות. "גופנו", כך הלהיב את חברי הקבוצה, "לא יעמוד על ההבדל הדק, אם הצחוק הוא ספונטאני או יזום".

איך זה עובד? נביא מעט סודות מקצועיים על קריירת הצחוק ועל המשתלמים בה.

 

סדנאות צחוק

תחילה הוא מתגנב, אולי מבויש קמעא, מצטנע... אך כדור השלג מתגלגל. בת השחוק, צבועת ארגמן סמוק, הופכת לחיוך רחב. רגע, לא תם ולא נשלם התהליך. זוויות הפה המחויכות נלפתות בצחוק משוחרר ובריא, אשר מהירותו כמהירות האור.

"סדנאות הצחוק" - מה הן?

יש לנו בשורה חגיגית עבורכם: "סדנת צחוק". אבל, הפעם ברצינות! היא סצנה אמיתית, אמיתית מאד. והרי תיאור אופייני של המתרחש שם.

העבודה היסודית בסדנה מתבצעת בקבוצה שלימה, בדרך כלל קבוצה גדולה. הקבוצה היא הטרוגנית, ואפילו הטרוגנית מאד! צעירים לצד קשישים, טיפוסים אדישים לצד מפותחי רגש. בתחילת הסדנה האנשים חמורי הסבר מקבלים את כל העניין בחשדנות: "באנו רק לבדוק", "סתם סקרנות", "להציץ מן הצד". אבל... בסוף התהליך - "הציץ ונפגע"! כולם יושבים ומתגלגלים מצחוק בריא ומשחרר.

האמת, הגברים מעט יותר בעייתיים בנושא. קשה יותר להביא אותם למצב של פתיחות רגשית, או בכלל, להביא אותם אל הסדנה. אבל העובדות מוכיחות, שכאשר הם שם, לא נותרת להם ברירה, מלבד ברירה אחת... לצחוק.

את הסדנאות מעבירים לעתים לקבוצות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות. לאחר חוויית סדנה כזו, מעידים המשתתפים לא פעם ולא פעמיים, כי חשו לפתע הקלה בכאב או שלא חשו את הכאב כלל. עולות עדויות כי ימי אשפוז קוצרו והתערבויות רפואיות נמנעו, כי הגוף הצליח לעשות את שלו.

לפעמים נתקלים מנהלי הסדנה דווקא באנשים שהחיים לא האירו להם פנים, והנה, ראו זה פלא, דווקא הם, בשיאה של הסדנה, מתנתקים מהמסגרת היומיומית ומתנקים מכל שיירי יגון ועצב. פתאום הם נפתחים וצוחקים, ותוך כדי כך משחררים אנרגיות חסומות. לאחר סדנת הצחוק, חשים האנשים כי זה עתה עברו אוברול נפשי ורגשי כאחד.

 

ליצנות רפואית

"משמחים" ו"מצחיקנים" רבים שתולים בינות למיטות החולים, בינות למחלקות האשפוז. גם בעולם הרפואה מכירים כי הצחוק מזרז ומאיץ את פעולות הריפוי. ההומור מקל על ההתמודדות עם מחלות קשות.

בישראל קמו מספר ארגונים ואגודות מתנדבים של ליצנים רפואיים. לעתים קרובות נרתע הילד הקטן מן המחטים, מן הזריקות ומהאחיות בחלוק לבן. והנה, אל החדר, אל עולמו הפנימי של הילד, מצליח לחדור ליצן, ליצן קטן נחמד, "ליצן רפואי". המאושפז הקטן נהנה מן הפעלולים ומן ההמחזות, ולפתע... צחוק מתגלגל גולש מן הפה, צחוק שנעדר ממנו זה זמן רב.

 

שמחה יהודית

משמגיע חודש אדר, קמה וניצבת לפני כל יהודי הוראה חד משמעית: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מסכת תענית דף כ"ט, א'). אתה, הבא לקיים צו זה, נעצר כמשתומם. להרבות בשמחה, מה טוב ומה נעים! אבל איך מגיעים אליה? הרי זה בדיוק מה שחסר לי ואחריה אני תר כל ימי חיי. כלום להיות שרוי בשמחה הוא עניין של הזמנה, עד שניתן לצוות עלי: "תהיה שמח", כאילו הדבר כרוך רק בלחיצה על מתג ותו לא?

אמנם יש מומחי הרקדה, בדחנים מקצועיים, מוסיקאים וכיוצא באלו, שתפקידם להרקיד ו"לעשות שמח", אך אין זה אלא תחליף מלאכותי לשמחת אמת.

שורשם של הדברים מתגלה בחדירה לנבכי נפש האדם. ההתבוננות מלמדת כי מעמד מכובד, נכסים מרובים והישגים כלכליים אינם בהכרח ערובה לשמחה ולאושר. לא פעם הם עצמם מובילים לעצבנות ולעצב.

דוגמה קלאסית לכך היא דמותו של המן האגגי המתואר במגילת אסתר במלוא הדרו. משופע בעושר ובנכסים, עד שעשרת אלפים כיכר כסף הם עניין של מה בכך עבורו. גם למעמד רם הגיע והכול רוחשים לו כבוד. אך למרות הכול, הוא מודיע בגילוי לב לנוכח העובדה שמרדכי אינו משתחווה לו: "וכל זה אינו שווה לי..." (אסתר ה', י"ג). יחיד שלא השתחווה לו, טרף את כל מהלך הצלחתו...

הגורמים המסוגלים להביא לשמחת אמת הם הנדיבות ורצון הלב לתת ולהעניק. כאשר אדם זוכה להיגמל מרדיפתו אחר הישגים, הוא נטהר מחיידקי האנוכיות יוצרי העצב והעצבנות, ונעשה שמח באמת.

 

סוד השמחה

השמחה היא לא רק סממן חיובי האמור להנעים את חיינו, אלא מרכיב חשוב במסכת השלמות הרוחנית. שמירת התורה וקיום המצוות אינם נחשבים למושלמים, אלא אם כן הם נעשים מתוך שמחת לב. על כך נאמר: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל" (דברים כ"ח, מ"ז).

את הסוד כיצד ניתן לעבוד את ה' בשמחה מלמדנו דוד המלך: "עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק', ב'). כיצד? "דעו כי ה' הוא אלוקים, הוא עשנו ולו אנחנו". כאשר תכיר כי ה' הוא מלך העולם ובידו אתה נתון, אזי תהיה שליו ושמח תמיד.

סיבת העצב נובעת מתחושת האדם שהוא עזוב לנפשו, באין לו משענת יציבה שיוכל להישען עליה. אדם הסבור כי כל המתרחש בעולמו הוא שרשרת בלתי פוסקת של מקרים בלתי מכוונים, אין אומלל ממנו. רק זה היודע ומאמין שכל הנעשה תחת השמש נעשה בהשגחה פרטית מדויקת וה' לא ייטשו, לעולם אינו מתייאש ואינו מניח לעצבות לשלוט עליו.

כדי שנוכל להגביר את שמחתנו גם בזמני קושי ומשבר, נוכל לשאוב עידוד מסיפור המגילה. כל המאורעות המתוארים במגילה היו באופן של "ונהפוך הוא". כל סיפור רע יכול לההפך לטוב, וגם סיפור חיינו.

גם מאורע שנראה כרע וכקשה, יהפכו ה' לטובתנו, למרות שעכשיו איננו יכולים להכיר בכך.

ברוח זו אנו מסוגלים לשיר: "שושנת יעקב צהלה ושמחה". שמחה זו אינה נחלת העבר, אלא היא צריכה לשרות גם עתה בינינו, שהרי היא: "תקוותם בכל דור ודור".

"להודיע שכל קוויך לא ייבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך". יהודי המאמין והבוטח בה', לעולם אינו מאבד את תקוותו. שמחתו תמידית וצהלתו הינה נחלתו כל ימיו.

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים