מדוע מכנים את אנשים קומראן בשם כת?

"אנשי קומראן", מי היו? הדעות שונות.

הנוצרים ניסו להוכיח על פי כתבי קומראן שאנשי הכת היו נוצרים. הם ניסו להתלות בשיבושי העתקה או בגירסאות הקומראניות כמקור לחיזוק האמונה הנוצרית. פטריאך טימותיאוס כותב שנמצאו בכתבי קומראן שינויים וסטיות מהמסורה היהודית, כמו גם דברים זרים ומוזרים לרוח היהדות.

אחד הדברים המוזרים היה בנוסח ספר התהילים שבידי אנשי הכת. היו בו מעל מאתיים מזמורים (הנוסח המקובל מכיל ק"נ מזמורים), כאשר כחמישים מזמורים הוסיפו מדעתם. כשם שהרשו לעצמם להוסיף על הנוסח המקובל, כך גם לא דייקו בהעתקות ופה ושם מצויים שינויים, אם כי לא לכיוון הנוצרי. מה שחשוב – הם סטו מן האמת ומדת ישראל. אולם באמת אנשי כת קומראן חיו ופעלו עוד קודם לידת הנצרות בעולם.

את מגילות קומראן שנמצאו בעבר הרחוק, אין בידינו לבדוק. וכך נותר לנו ללמוד על מהותם של אנשי הכת על סמך המגילות שנתגלו בימינו. אולם לדאבוננו, חקירת המגילות הופקדה בידי ועדה מצומצמת של חוקרים, רובם נוצרים. את החפירות הראשונות בקומראן ערכו הירדנים בראשות פרופסור צרפתי שהיה גם כומר בכיר... אלה הוכיחו לא אחת בורות במקורות היהדות, שהיו מסוגלים לשפוך אור על עניינים רבים המוזכרים בכתבי קומראן. עם פתיחת המחקר לחוקרים נוספים החלה התמונה להתבהר. התברר שמדובר בקבוצה מיוחדת שפרשה מהחיים "הרגילים", וגם חלקה על אנשי ההלכה בדינים רבים. על פי רוב נקטו הפורשים בחומרות מוגזמות בענייני טומאה וטהרה, ולכן ראו בכהנים, שנהגו על פי ההלכה, טמאים ומחללי קודש. פרישותם הלכה וגברה במשך השנים. בעוד שבתחילה נשאו נשים והעמידו ילדים (כך עולה גם מאי אלו קברים שנמצאו לצד המערות), הרי שבשלב הסופי הם הפכו לפרושים ולא שיתפו נשים וילדים בחבורתם. על פי מה שעולה מדברי יוסיפון נראה כי ניתן לזהותם כאיסיים, המוזכרים בדברי חז"ל בעניין חומרותיהם המפליגות והמוטעות.

הימים היו ימי צרות ועברה, כשהחזון המשיחי שימש מפלט. העיסוק במשיחיות ובפירושי מקראות המפענחים את הקץ היה דומיננטי. אנשי הכת ישבו בצפיה וכיליון עיניים לבואו של המשיח. הם לא היו כת נוצרית, אך הלך רוחם לא הסתפק בתיאור מופשט של הגאולה, אלא התמידו לרמוז שמדובר במנהיגם הדתי. הם גם התכוונו בפועל למלחמה הקשה והסופית שתבוא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, ואף הקדישו למלחמה זו ספר תאולוגי שלם: "מלחמת בני אור בבני חושך", כך שמו של הספר מגולל סדרים צבאיים ושורה של מעשי הטהרות "המבטיחים" את הנצחון על "בני החושך". עיקר עיכוב הגאולה, לדעת אנשי הכת, נעוץ בהתנהגות בלתי נאותה של "כהני הרשע". היה להם ויכוח נוקב עם אנשי ההלכה הפרושית והכהנים ששימשו בבית המקדש אודות מעשי המקדש ודברים הנוגעים לטומאה ולטהרה.

קטעים מתוך הספר ה"הלכתי שלהם" מוכיחים למעשה את היותם כת צדוקית, אלא שבעוד שהצדוקים לא האמינו במאומה ותמכו במתייוונים, היו כאלה שלא יכלו להתנתק מכבלי ההלכה היהודית וניסו לשנותה. הם הסתבכו בכך והביאו על עצמם חומרות מפליגות הסותרות את ההלכה הצרופה. התורה שלא רצו להתאים עצמם אליה, ניסו להתאים לרצונותיהם – אך כשלו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים