הפסקה לצורך החידוש

 

 

תקופת הפירוד תורמת תרומה משמעותית לתקופה שבה בני הזוג מותרים. היא משפיעה רבות על הקשר הרגשי שבין בני הזוג. התקופה של הפסקת הקשר הגופני מאפשרת יצירת כמיהה וגעגועים, המולידים רצון עז יותר להיות בצוותא. גם לחווית החידוש קיים משקל רב. החידוש נוגד את השגרה ומונע את השעמום, שהם גורמים הרסניים מאוד בחיי הנישואין. באותה תקופה המודעות לעונג של ה'ביחד' עולה. בעקבות ההפסקה הזמנית הופכים הבעל והאשה למעין "חתן וכלה" מדי חודש בחודשו! כאשר האפשרות להיות בצוותא אינה מובנת מאליה, ערכה עולה עשרות מונים.

             

בתקופות ההפסקה טמונה גם היכולת לווסת ולאזן מצבים, שבהם אחד מבני הזוג מחפש קרבה יותר מרעהו. בכך הוא מונע מבן הזוג השני להגיע למצב של דחייה. כאמור, היהדות מייחסת חשיבות רבה לתאווה בשעת האיחוד הגופני, שכן היא זו שמגבירה את ההתאחדות הנפשית. גם מזווית ראיה זו מיוחסת חשיבות רבה לתקופת הפרידה, כי היא מגבירה את התאווה, ובעקבותיה את הקשר הנפשי.

זאת ועוד, לנוכח העובדה שהקשר הגופני נמנע מאיתם בימים אלה, נוצרת הזדמנות להתפתחות הקשר הרגשי. הם לומדים כיצד להתענג זה מזו גם ללא האמצעי הגופני. הם לומדים כיצד לתקשר, וכשצריך - כיצד להתפייס, ושוב, בלי "הדרך הקלה להחליק מחלוקות", דרך קלה, שבדרך כלל תוצאותיה אינן מחזיקות מעמד.

מעבר לתרומת "הפרידה הזמנית" לקשר הרגשי ההדדי, היא גם תורמת ברמה האישית לכל אחד מבני הזוג, וממילא ניזון מכך גם הקשר הרגשי שביניהם. בתקופה זו עורכים בני הזוג "אימונים" בתחום כוח האיפוק. ביסוסה של תכונה זו - בכוחה להביא ברכה רבה. כמה "פגיעות" כהרמת קול, עקיצות, ביקורת, ואף יצירת קשר גופני ללא רצון אחד מהם, עשויות להימנע על ידי מי שניחן בכושר איפוק זה. כוח האיפוק מגביר גם את האמון ההדדי בין בני הזוג. הוא המסייע לכך שלא יתפתו לגירויים מחוץ לקשר שביניהם. האמינות חשובה מאוד לבניית קשר זוגי חזק ויציב. תקופה זו גם מסייעת לכל אחד מבני הזוג לחיזוק החלק האישי והייחודי שלו, וכתוצאה מכך, כאשר הם מצטרפים שוב, הם מעשירים זה את זה. הם חיזקו את החלק באישיותם אשר שייך להם, ורק להם, וחיזוק זה מביא ברכה רבה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים