סגירת מעגל

מרדכי הציל את אחשורוש ממזימת מוות שרקמו נגדו שני שומרי הסף, בגתן ותרש. הם זממו להטיל ארס לכוס המלכותית אשר ממנה שתה אחשורוש.

ומה היה שכרו של האיש אשר הציל את המלך ממיתה?

היינו מצפים כי המלך ינהג עמו לפחות כפי שהיה נוהג אדם מן השורה אשר נחלץ ממיתה, אך תגובת המלך היתה צוננת ומאכזבת: "ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך" (אסתר ב', כ"ג). דומה, שבעצם כתיבת הדברים בספר והכנסתו לגנזך המלכותי יש משום כפיות טובה. דרכו של אחשורוש לא אצה לו. הוא מסתפק ברישום הדברים...

אך הדברים מכוונים ממרום! אילו היה אחשורוש נותן למרדכי את שכרו מייד, לא היתה צומחת מכאן תשועה לכלל ישראל. עתה, כששאל לאחר כמה שנים: "מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה"? ענו לו נערי המלך: "לא נעשו עמו דבר". תשובתם הביאה את המלך לשאול את המן, אשר נכנס בדיוק באותו רגע: "מה נעשה באיש אשר המלך חפץ ביקרו?"

זו היתה תחילת מפלתו של המן. הוא חשב כי הכבוד נועד לו, על כן יעץ למלך כי ירכיבו את האיש על סוסו של המלך ויקראו לפניו בפומבי ברחובות העיר: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". לבסוף הוא עצמו היה הכרוז אשר קרא כך לפני מרדכי היהודי.

אחשורוש חלם בשנתו שהמן מבקש להתנכל לו ולהדיחו מכיסאו. עתה, כשהזכיר המן כי יביאו סוס אשר רכב עליו המלך, השתנו פניו של אחשורוש לרעה, שכן חשב כי המן מבטא את שראה הוא בחלומו.

נמצא, שהעובדה שמרדכי לא בא על שכרו, היתה היסוד לגדלותו של מרדכי בדיוק ברגע הנכון.

אילו היה המן מקדים את כניסתו לארמון המלוכה בדקה אחת, היה לבטח שומע כי מדובר במרדכי. ואילו היה מאחר בדקה אחת, היה המלך מציג את שאלתו למישהו אחר ולא להמן, והיה נמנע מהמן הביזיון האיום אשר כרה לעצמו.

ואולם, כמו לפי תכנית מדויקת ומחושבת עד להפליא, הופיע המן בחדרו של אחשורוש בדיוק לאחר שנענה על ידי משרתיו, כי לא שילם שכר למרדכי על שהציל את כס המלוכה.

עצם ביאתו של המן לארמון המלך בשעת בוקר כה מוקדמת היא בלתי מובנת. וכי לא יכול היה לדחות את פגישתו עם המלך לשעה סבירה יותר??

מאת ה' היתה זאת! הוא בא בזמן לא מקובל, אך נכנס אל חדרו של המלך בדיוק ברגע הנכון. מיד לאחר שנכנס אל אחשורוש, נשאל, כהמשך לשיחה שערך אחשורוש עם עבדיו, כיצד לנהוג באיש אשר המלך חפץ ביקרו.

עתה היה הרווח כפול. המן נדרש לתת את התשובה לשאלה זו מחד גיסא, ומאידך גיסא, היה בטוח כי לכבודו דואג המלך. ולכן ענה את שענה, אך לבסוף נגזר עליו כי הוא יוביל את מרדכי ברחובות העיר ויקרא לפניו את הקריאה המגדילה את ערכו של מרדכי.

בעת משתה אסתר, לאחר שכלתה אל המן הרעה מעם המלך, הגיע חרבונה וסיפר למלך: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר טוב על המלך, עומד בבית המן, גבוה חמישים אמה".

ידיעה זו פגעה במלך, והוא מיהר לומר לעבדיו כי יתלו את המן על אותו עץ אשר הכין המן למרדכי. רק לאחר שנתלו המן ועשרת בניו על אותו עץ, הבינו הכול מדוע היה העץ כה גבוה, חמישים אמה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים