מדוע נצטווינו לקיים מצוות?

המצוות הן ביטוי לאמונה בבורא ולהכרת הטובה אליו. כללית, ניתן לומר שיש למצוות שתי בחינות, כללית ופרטית. הבחינה הכוללת את כל המצוות היא הקשר שמתקשר האדם אל הבורא בעשיית מצוותיו. "מצוה" כלשונה, הינה פקודה. על ידי קיום גזירת המלך זוכה האדם להתקרב אליו.

מצוות התורה הם בדומה לחבל שמעלים בו את האדם מבור - הוא העולם השפל, אל העולם העליון, להושיב אותו עם המלך, כי המצוות הן צירוף האדם מהגשמיות.

הבחינה הפרטית היא הכח המיוחד שיש לכל מצוה לרומם את נפש האדם ולהביאו אל השלימות הנכספת. בבחינה זו יש ערך מיוחד לכל תרי"ג המצוות, המשלימות את תרי"ג איבריו הרוחניים של האדם, ועל האדם להשתדל לקיים כל מצוה ומצוה לפחות פעם אחת בימי חייו, כדי להשיג את המעלה המיוחדת לה. מובן שבבחינה זו, שלא כבבחינה הקודמת, יש מצוות קלות יותר ויש חמורות יותר, אלא שאי אתה יודע מתן שכרן של מצוות:

למרות שעיקר ענין המצוות הוא לבטא אמונות שבלב, להעלות את הנשמה ולרומם את הנפש, הרי קיומן הוא דווקא על ידי פעולות מעשיות פשוטות לכאורה. טעם הדבר הוא, שרגש ערטילאי, שאינו בא לידי ביטוי במעשים, הינו חסר ערך ועצמה השקולים עם אלה של הרגש שיצא אל הפועל. הביטוי המוחש של מה שמורגש בלב, היא המשלימה את הדברים. גם מי שיש בלבו אהבה לה' יתברך, אהבה וכיסופים עצומים, אין אהבתו שלימה כל זמן שזו אינה באה לידי ביטוי במעשים.

נוסף לכך, הרי המצוות מחנכות את האדם במידות טובות ובאמונות טובות, על ידי החזרה המעשית עליהן. וכתב בספר החינוך (מצוה ט"ז):

דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחרי מעשיו שהוא עוסק בהם, אם טוב ואם רע, ואפילו רשע גמור בלבבו, וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ויעסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, אפילו שלם לשם שמים, מיד יטה אל הטוב, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ובכח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצוות, אם יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל, שהכריחו המלך ומינוהו באומנות רעה באמת, אם כל עיסקו תמיד כל היום באותה אומנות, ישוב לזמן מן הזמנים מצידקת ליבו להיות רשע גמור, כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו. ועל כן אמרו חז"ל: 'רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות', כדי להתפיס בהם כל מחשבותינו, ולהיות בזה כל עסקנו, להיטיב לנו באחריתנו, כי בתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים, וזוכים לחיי עד".



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים