כיצד ניתן להבין שעם ישראל "העם הנבחר" סובל כל כך לאורך כל שנות ההיסטוריה?

ייחודו של עם ישראל והיותו עם נבחר, ניכרים לא רק מהנסים ומנפלאות שנעשו לו, אלא גם מסבלותיו ומתלאותיו. אין עוד עם בעולם שהוא כה נרדף, שנגזרו עליו גזרות כה רבות, שהעלילו עליו עלילות כה רבות וגרשו אותו ממקומות כה רבים. אין עוד עם בעולם, שדם בניו ובנותיו נשפך כמים לאורך כל הדורות, כפי שנאמר בתורה: "ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך... והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם" (דברים כח, מה - מו).

באותן תקופות של ימי הרעה שבאו על עם ישראל בגלותו, תקופות בהן התקיימה במלואה נבואת התוכחה: "ובאו עליהם רעות רבות וצרות" (דברים לא, כא), לא היה יום, שקללתו לא היתה מרובה משל חברו. מדי פעם התחדשו על היהודים גזרות חדשות, קשות מן הראשונות, ומהן רבות, שאינן כתובות במפורש בתורה, כמו שנאמר: "גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם ה' עליך" (דברים כח, סא).

היהודים נושלו ממעמדם ונשללו מהם כל זכויותיהם האזרחיות, הוטלו עליהם מסים כבדים וארנונות, נגזר עליהם לשבת בגיטאות, ללבוש בגדים מיוחדים ולשאת אות קלון (טלאי צהוב) על בגדיהם. נגזרו עליהם גזרות גירוש וגזרות שמד, ייסורי אנקויזיציה ושריפת התלמוד. מפעם לפעם העלילו עליהם עלילות שונות ומרושעות: עלילות דם, חילול "החלה הקדושה", הרעלת בארות, שיתוף פעולה עם האויב ועוד. לא אחת אמרו היהודים באנחה: 'מי יתן, ולא היינו מגיעים לימים אלו! מי יתן, והיינו יכולים לחזור לצרות של יום אתמול, ולא היינו רואים את הצרות ואת התלאות המתחדשות של היום'. כך נתקיימה בהם התוכחה הכתובה בתורה: "בבקר תאמר מי יתן ערב, ובערב תאמר מי יתן בקר" (דברים כח, סז).

ייסורים אלו מורים על ייחודו של העם היהודי. יחס סתמי אינו מביא להתייחסות כה דווקאית לאורך תקופה כה ארוכה. דווקא הציפיות מהעם, דווקא רוממותו הם המביאים בעקבותיהם את הסבל ממרומים, כאשר העם מכזיב את הציפיות ואינו ממלא את ייעודו. הייסורים נוסכים בלב גם את התקוה שהעם היהודי יישאר חי וקיים לעד ויצעיד את כל עמי תבל לתיקון המלא של הבריאה כולה.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים