"התקן עצמך בפרוזדור"

הם עבדו יחדיו באותו מפעל עשרות שנים. הם דרשו מעצמם מושלמות וגילו יעילות. הם גרמו לאנשים לראות אותם כחטיבה אחת המכונה: חיים ויוסי.

חיים היה מגיע לביתו, ממלא צלחת גרעינים ומתיישב מול המסך המרצד, מפצח, מפצח ומפצח. כשאזלו הגרעינים, כיבה את המסך והלך לישון. לעומתו, היה יוסי מגיע לביתו, מתיישב בפינת הסלון ליד הפסנתר הגדול, מקיש על הקלידים ומתמכר לצלילים.

שניהם הגיעו לגיל הפנסיה. לאות הוקרה והערכה העניק בעל המפעל לשני עובדיו המסורים פנקס שוברי קניה וכרטיסי כניסה למופעים יקרים. "זמנכם בידכם, תהנו!"

הכרטיס שמשך את עינו של יוסי, היה כרטיס כניסה להופעה מיוחדת וחד פעמית של אחת התזמורות הגדולות בעולם. כשעבר על רשימת הנגנים בעלי השם שיופיעו באותו ערב, ברקו עיניו. הוא שיתף בהתלהבותו את חיים, והלה הסכים לבוא רק מפני שיוסי הבטיח שהפעם יהיה מעניין.

בערב ההופעה נכנסו שניהם לאולם המפואר, קיבלו תכניה מפורטת והתבקשו לגשת למקומותיהם. יוסי עבר בדקדקנות על רשימת הנגנים, התעניין בקטעים שיועלו במשך הערב, מלא ציפיה.

לעומתו, דחף חיים דחף את התכניה לכיס, התבונן סביבו, בחן את הפאר, מישש את הקירות, סקר את הריהוט, בדק את נוחותם של הכסאות, התיישב על מקומו והמתין בסקרנות.

"תגיד, יוסי", פנה חיים לחברו, "מה בדיוק יהיה כאן הערב?"

"הו, באמת יהיה שמח. יעלו נגנים וכלים, יהיה מעניין!"

ההופעה התחילה, הקהל מחא כפים בלהט של ציפיה. המנצח עמד, ידיו עלו וירדו בתנועות קצובות, כשהתזמורת נענית לתנועותיו, והיצירה פשוט מושלמת.

יוסי מהופנט, מרוכז כולו במתרחש על הבימה, קולט כל תנועה, מאזין לכל צליל, פשוט נהנה.

חיים יושב לידו, מתופף ברגליים בעצבנות, מצפה שיהיה שמח... אבל מהר מאד קלט, שכאשר דיבר יוסי על "שמח", הוא התכוון למנגינות המשעממות האלו.

מרפק נתקע בצלעותיו של יוסי. יוסי מתנער: "לא עכשיו, עוד מעט, שב בשקט!"

ה'עוד מעט' הזה לקח זמן, אבל ברגע שהוכרזה ההפסקה, התנפל חיים: "אמור לי, האם זה נקרא שמח, חבורת ליצנים שלא מפסיקה להשמיע קולות מונוטוניים?!?!"

יוסי התרעם: "איך אתה מדבר, השמעת מימיך יצירות כה נפלאות?! האם שמת לב להרמוניה של התזמורת, לאומנותו של המנצח?!"

"איזה מנצח?!" קורא חיים, "אתה מתכוון לליצן שעומד ומקפיץ את ידיו? גם כן מנצח! הנגנים ניצחו אותו. ראיתי אותם. כשהוא מסתובב ומסמן לכנרים, החצוצרנים שותקים. וכשהוא מסתובב לחצוצרנים ומפנה את הגב לכנרים, הם משתתקים. גם כן מנצח...! רע עשיתי לו, לבעל המפעל, שהעניש אותי לבוא לכאן?!"


אלו שהורגלו להנאות חומריות, מה יעשו בבוא היום בעולם בו משלמים ברוחניות?



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים