עונג שבת

בעבור שומרי השבת, האיסורים אינם מהווים מגבלה מעיקה. להיפך, הם יוצרים "מנגינה" המתנגנת מאליה תוך כדי יצירת אווירה שלווה, נינוחה ורבת תוכן.

לאדם המתבונן מבחוץ, דיני השבת נראים כמעמסה כבדה. לעומת זאת, אדם הרגיל לקיימם, אינו חש כלל שהוא מוגבל. דינים אלו משתלבים בקלות ובאופן טבעי בהווי החיים ואינם מכבידים. אדרבה, השמירה על חוקי השבת יוצרת אווירה מרוממת המעדנת את החיים ומוסיפה להם נינוחות.

משל למה הדבר דומה? לסימפוניה מוסיקלית השובה לב כל שומע. לאדם המתבונן באלפי התווים המודפסים, נדמה שנגינת הסימפוניה היא מלאכה כבדה ומסובכת. במבט חיצוני נראה לו שהמנגן אינו מסוגל ליהנות ממנה. אולם האמת היא, שלמוסיקאי המנוסה אין כל בעיה בתחום זה. מוחו מתורגל לקריאת תווים, והמנגינה מתנגנת כמעט מאליה. גם אצל אדם שומר שבת מתנגנת מנגינת השבת כאילו מאליה.

מערכת חוקית כוללת רמות שונות של חוקים, החל מהחוקה היסודית וכלה בחוקי עזר, בתקנות ובצווים. גם חוקי התורה בנויים באופן דומה. ננסה לבאר את הדברים:

כשם שהמחוקק רשאי להאציל סמכויות לרשויות השלטון, כדי שהן תחוקקנה תקנות בעת הצורך, כך העניקה התורה סמכויות לחכמי התורה להוסיף תקנות בהתאם לנדרש. מטרת התקנות היא לשמור את מסגרת מוסר התורה ולשמור על שלמות ההלכה. לדוגמה: מלאכת הבישול היא אחת מהמלאכות שנאסרו בשבת. על פי חוקי התורה נאסר רק בישול באמצעות אש. בישול באמצעות אנרגיית השמש אינו נכלל באיסור זה, אולם חכמי הדור בתקופת התלמוד מצאו שקיימת סכנה שאנשים יעקפו את איסור הבישול וינצלו אפשרות זו באופן שיטתי. דבר זה עלול לגרום לפריצת המסגרת כולה. מפני כך, הם אסרו גם את הבישול שלא באמצעות האש. כלומר גם דברים שהתחממו בחום השמש, אסור לבשל בהם, כגון, בישול על מתכת שהתחממה בחום השמש וכדומה.

נוסף לאיסורים אלו, שכאמור, מטרתם להבטיח את מסגרת השביתה ממלאכה בשבת, נאסרו איסורים נוספים שמטרתם לשמור על אווירת השבת ועל ייחודה. אווירת השבת היא אווירה מיוחדת המתייחדת בהתנתקות מחיי החולין של כל ימות השבוע. השבת לא נבראה לאי‑עשייה ולשעמום. להיפך, אווירת הקדושה של השבת היא כה רבה, עד שהיא ממלאת בתוכן רוחני גם את ששת ימי המעשה. מצויים עיסוקים רבים שאינם נכללים בגדר 'מלאכה' ממש, אך יש ביכולתם להפריע ליצירת אווירה קדושה זו. במטרה להרחיק את האדם מעיסוקים אלו, נתקנו תקנות מיוחדות.

ההתנתקות ממרוצת החיים אכן נחשבת משימה קשה לאדם מן השורה. עיסוקו של האדם בששת ימי המעשה כובל אותו לענייני העולם הזה. כיצד נוכל בעת כניסת השבת, להתנתק בבת אחת מכל אלו? לשכוח את העסק, את המכונית ואת התקשורת? ההלכות הן המסייעות לנו לעמוד במשימה זו, להרחיק אותנו מעיסוקי סרק ולרכז את מבטנו באופק השבתי.

מלבד המצוה לענג את השבת, פשוטו כמשמעו, במאכלים ובמעדנים, גם האווירה השבתית מוסיפה לעונג הרב. העצירה המרעננת באמצעו של המירוץ החומרי – עונג רב נסוך בה. העולם שאינו עוצר ולו לרגע קט, וממשיך בעיסוקיו "ללא הפסקה", אין ביכולתו להבין זאת. רק מבט מכיוון פנים, מתוככי שמירת השבת, יש ביכולתו לגלות את העונג הנסוך על שעות יפות אלו.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים