כשלון ההשכלה והקידמה

מאמרים נוספים
הקדמה
אמונה וידיעה
חיפוש האמונה
התבונה מוליכה אל האמונה
מאמרים נוספים
העימות בין דת ומדע
התייחסות תורנית למדע
מציאות גשמית מול מציאות אלוקית
ההרגל – אוייב בניין האישיות הבוגרת
האמנם סותר המדע את תופעת הנס?
שידוד מערכות הטבע
מי מפעיל את חוקי הטבע?
כיצד מתייחס המדע לדת?
האם קיימת השקפת חיים מדעית?
בריאת העולם בראי המדע
השערת האבולוציה ומניעיה
הגיחוך שבמוטציה
הבריאה מוצא החיים
האבולוציה והשלכותיה על חיינו
הסתברות שואפת לאפס
כשלון ההשכלה והקידמה
מאמרים נוספים

יותר מכל מסמלת "תורת ההתפתחות" של דארווין את האמונה בהתקדמות ובהשתפרות מתמדת של העולם. בראשית לא היו בעולם אלא זוחלים, ומהם באו העופות ובעלי החיים, ומהם - לא פחות ולא יותר אלא האדם! ובעלי מעוף הוסיפו ואמרו, שאם כך הדבר, מי יודע איזו בריה חכמה ומעודנת תיווצר מן המין האנושי של ימינו!

כידוע, לא הצטמצמה תורת ההתפתחות לביולוגיה ולזואולוגיה, אלא שבאו "אנשי מדע" ופרשו בשיטה זו אף את "התפתחות הדתות" השונות. דתות שראשיתן, כביכול, ביראת האדם הפרימיטיבי מפני כוחות הטבע, וסופן בתיאולוגיות מופשטות.

השואה באה וטפחה על פני המאמינים בהן. אם מדינה "מתקדמת" ו"תרבותית" כגרמניה עוללה לעם היהודי מה שעוללה, איזו התקדמות ואיזו תרבות היא זו?

לא זו בלבד שהתקדמות המדע והטכניקה לא מנעו את הרצח הנורא, אלא שהוא גם מן הגורמים הישירים שלו.

כותב פרופסור יעקב טלמון:

"הדארוויניזם ביטל את ייחודו של האדם במערכת הבריאה. האדם לא נברא עם נשמה המנשאת אותו מעל כל הברואים האחרים, וכל הבריאה הדום לרגליו, ולו יחס ישיר ומיוחד לאביו שבשמיים, הפורש את סוכת שלומו עליו ומלווה אותו בכל דרכיו. לדעתם, הכל שונה. אין השגחה החולשת על האדם ואין גם לדבר על תכנון הטבע על ידי בורא שמים וארץ. אין כלל ביקום סדר, תיאום והרמוניה המוכיחים דאגת יוצר, אלא שוררים בו תוהו, סתירות, ניגודים ובזבוז, ומלחמת הכל בכל. כל ההתאמה והתושיה שתופסות את העין וגורמות התפעלות ורגשות תודה על שהן מאפשרות כביכול קיום, קידמה והנאה, אינן אלא פרי מלחמת קיום, פרי נסיון חיים שנקנה בדם, בסבל, בעוול אין גבול, במאבק נואש, שבו החזקים, הזריזים, המוכשרים, המצליחים, נשארים אדוני המערכה, בעוד החלשים, הלא-יוצלחים, הבלתי יעילים, אובדים או נעשים למכשירים של בעלי החיוניות הגדולה יותר.

אין לדבר על מוסר אוניברסלי, נצחי, אובייקטיבי, כי הרי כל תוכנו וטעמו של המוסר בשמירת הקיום, בשמשו מלט בלבד לגזע במלחמתו במתחרים ובאוייבים.

אין לזהות את הדארוויניזם עם תורת הגזע, אך אין לתאר את הגזענות ללא דארווין. מדובר לא בקשר עקיף אלא בזיקה ישירה".

"ב'מוצא האדם' כותב דארווין: 'בעולם הפראים, החלשים בגוף ובנפש מחוסלים במהרה, והנשארים בחיים מפגינים בריאות שופעת. אך אנו בני התרבות עושים הכל לבלום את תהליך החיסול. אנו בונים בתי מחסה למפגרים, לבעלי מום ולחולים, אנו מארגנים תמיכה לעניים, ורופאינו מתאמצים בכל כוחם להציל את החיים עד הרגע האחרון".

דארווין מפרש יותר במכתב מה-3 ליולי 1881: 'אין סופי הוא מספר הגזעים הנחותים שיחוסל בעתיד הלא רחוק על ידי הגזעים העליונים על פני כדור הארץ'".

הקידמה המדעית היא שהביאה את האנושות כולה לידי סכנה של השמדה עצמית במלחמה גרעינית. כי מה שהביא לרצח עם עלול להביא גם לרצח האנושות כולה.

התועלת החומרית של רוב הישגי המדע היא ברורה ובולטת. החקר המדעי כשלעצמו כשמטרתו להועיל לבני האדם, לשפר את מצבם ולספק את צרכיהם, ודאי שהוא רצוי וכשר. אולם הדברים אמורים, כשהתועלת הזו מנוצלת בידי אנשים הגונים לתכלית הגונה, אך אסור לשכוח שהמצאות מדעיות משמשות גם לתכליות זדוניות.

התקדמות הטכניקה גרמה ליצירת טיפוס חדש של אדם, טיפוס של "טכנאי", אדם העוסק בפרטי פרטים טכניים בלי לתת את דעתו על תכליתם. בחברה פרימיטיבית יוצר האומן כלי שלם, אך הפועל של המאה העשרים עומד ליד הסרט הנע ומרכיב כל ימיו חלק אחד במכונית, שאולי הוא בכלל אינו יודע מהו מראה. התפתחות דומה קיימת בחברה המודרנית כולה, בה תופס מקום חשוב המנגנון הביורוקרטי המנופח, שפקידיו מופקדים על פרטי פרטים חסרי משמעות ותכלית. יש לציין שחלק גדול מן הרוצחים שהשתתפו בשואה, לא היו אלא פקידים וטכנאים, שלא היה להם כל עניין ברצח כשלעצמו. חוסר מצפון, התרכזות בביצוע ללא כל ענין במשמעות המוסרית של המעשים, הן התכונות המאפיינות את הרוצח החדש מן המאה העשרים.

כמובן, אין הדברים האמורים באים לגרוע מחשיבותו של המדע ולהמעיט בערכה של ההתבוננות בחכמה העמוקה הצפונה בטבע. מטרתם להוכיח עד כמה שגו הרואים במדע את חזות הכל. כיצד החליפו אמצעי במטרה, טכניקה תכלית וחומר ברוח. שורשה של שגיאה זו הוא בנטישת הדת ובחיפוש תחליף מלאכותי לאמונה באלוקים.

לא זו בלבד שמאורעות השואה הפריכו את ההשקפות הנזכרות על מקומו של המדע בחברה ובעולם, אלא שהן הראו בעליל שהעיסוק במדע אינו משפיע שום השפעה חיובית על אנשי המדע עצמם. השואה הוכיחה שאין כל קשר בין עיסוקו המדעי של האדם לבין רמתו המוסרית. בספרו "הפרופסורים של היטלר" מוכיח ד"ר וויינרייך שאנשי המדע של גרמניה, פרט למעטים מאד שיצאו מן הכלל, שיתפו פעולה עם רוצחי העם היהודי. אל לנו לשכוח כי בציבור הרחב מקובל לראות במדען אישיות נעלה ומרוממת גם מבחינה מוסרית. בכל עניין ציבורי נשמע ברמה קולם של מדענים שונים, כאילו עצם העובדה שהם יודעי פיזיקה או מתימטיקה מעמידה אותם באופן אוטומטי מעל בני תמותה פשוטים.

יותר מכול מזעזעת היא בגידתם של הרופאים הנאצים. אלה, שאמורים היו על פי מקצועם ושבועתם לדאוג יותר מכל להצלת חיי אדם, השתתפו בפועל ברצח ובעינויים של מיליוני אנשים, ורבים מהם ניצלו את הנרצחים לניסויים מדעיים. ברור, שאף כאן לפנינו דוגמה של כשלון ההשכלה והמדע.

הרעיון השטני של שימוש בבני אדם כבשפני ניסוי, יסודו בדה-הומאניזאציה של הרפואה, בהפיכת החולה למקרה רפואי נוסף, בטיפול במחלה במקום בחולה. כמובן, גם בשטח זה, כמו בכל הריקבון הנאצי, עומדת מאחורי המעשים הנתעבים אותה אידיאולוגיה חומרנית, הרואה באדם מין חיה מפותחת בלבד. אם האדם אינו אלא קוף חכם, מה בין ניסוי מדעי בקוף זה לבין אותו ניסוי באדם?

איש אינו בא לכפור בטובה ובברכה שהביאה ומביאה הרפואה לעולם. אלא שניתוקה של חכמת הרפואה מן האמונה והפיכתה למקצוע של מדעי הטבע גרידא, גורמות קללה ולא ברכה, מוות ולא חיים.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים