מדוע הרבנים מערימים קשיים כה גדולים בקבלת גרים?

יורשה לי לפתוח את התשובה בקוריוז. לפני שבוע ניסיתי להתקבל לקבוצת הכדורסל של 'מכבי ת"א' כשחקן מן המנין, ובחוצפתם הגדולה הם לא קיבלו אותי! ניסיתי להסביר להם שאמנם כבר שנים רבות, מאז לימודי בתיכון, לא שיחקתי בכדורסל, אולם לדעתי הסירוב שלהם גובל בחוצפה, והראיה שבמועדון 'גיל הזהב' בשכונתי הסכימו לקבל אותי ללא בעיות מיוחדות. אם שם הדלת פתוחה, מדוע שגם הם לא יקבלוני לחמישיה הפותחת?...

בשורות ספורות אלו מוסבר שההיקש המופיע בשאלתך מן הדתות השונות ליהדות, דומה להיקש ממועדון קשישים לקבוצת ספורט מצטיינת. מבלי להתייחס בהרחבה לאמת מול השקר, לאמת היהדות מול ההעתקות הזולות שביצעו דתות אלו בהעתיקן מהיהדות, אמקד את דברי בפן אחד ויחיד.

הן הנצרות והן האיסלם מנסות לספח אליהן כל אדם על פני תבל. האיסלם מאז ימי מוחמד, חי על חרבו. מאז שפיכות הדמים שביצע מוחמד במתנגדיו בחצי האי הערבי ועד להתגברות הטרור האיסלמי היום, בכל השנים הללו מנסים המוסלמים לצרף בכפיה ובכוח הזרוע אנשים לדתם. הם מסוגלים לשפוך חומצה על פניה של אשה היוצאת לרחוב ללא רעלה, ואף לפוצץ את מגדלי התאומים על יושביהם, בראותם בהם סמל של תרבות מערבית המתנגדת לדרכם הנלוזה.

הנצרות פועלת בדיוק באותו מישור, אולם היא מתוחכמת יותר. בתקופות שכוח הזרוע היה מקובל בהן, הצטיינו הנוצרים באכזריותם (תקופת מסעי הצלב, תקופת האינקוויזיציה ועוד). בהשוואה לתקופות ההן, המוסלמים נחשבים ל"תמימים". הנוצרים התנהגו באכזריות תהומית כדי להרחיב את שורותיהם. המוסלמים רצחו והתעללו (בלבד..), ואילו הנוצרים פיתחו שיטות משוכללות ומתוחכמות של עינויים, שבשמיעתן בלבד תסמרנה שערות הראש.

בתקופות נאורות יותר פיתחו הנוצרים שיטות של פיתוי, אילוץ פסיכולוגי, מרמה והכפשה בבואם "לשכנע" אנשים ומשפחות להצטרף לדתם. זרועות התמנון של המסיון מקיפות את כל העולם ומנסות לחדור בערמה ובכחש לכל פינה.

דרך היהדות שונה לחלוטין. שני פנים ליחסה לגרים. מחד, הגר (גר צדק) נחשב לדמות אהודה, רצויה ואהובה. מצוות רבות בתורה מלמדות אותנו לאהוב את הגרים. דמותה של רות המואביה, אמה של מלכות בית דוד, מהווה דוגמה לגירות אמיתית וליחס של עם ישראל לגרים.

מאידך, היהדות כלל וכלל איננה מעודדת קבלת גרים. אבהיר נקודה אחת המסבירה את המכלול כולו. תנאי בל יעבור בקבלת גרים הוא הסכמתם בלב שלם לשמור על כל המצוות. פרט זה אינו תנאי בלבד אלא חזות הכל. מהות היהדות היא שמירת מצוות, ומי שאינו מתכוון לשמור אותן, משול לאדם המתקבל לתפקיד של מבקר ספרות, אולם מתברר שהוא אנאלפבית. מי שאינו מקיים מצוות, הוא אנאלפבית בחייו כיהודי, הוא אינו מסוגל להצטרף לעם היהודי. התנאי האלמנטארי חסר אצלו.

העם היהודי איננו ארגון סמלי בלבד. במעמד הר סיני, במתן תורה, קיבל העם היהודי  את המצוות. מי שאינו מקבל עליו עול מצוות, אינו קשור למעמד מתן תורה, ואיננו יכול להצטרף לשורות העם הנבחר.



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
בניית אתרים