דודאל בן נאוה ויויאן בת רוזלין שושנה רן בן יפעת יהושע ינון בן פרחיה הגר תמיר בן חרות יונתן בן רבקה נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה חגי נפתלי בן אביגיל אסתר נועם בן יהודית סהר בן ענת אדם יהוד בן חוה גל בן חן דור דוד בן אילנית נחום נתנאל בן אמה ישראל בן סימה יאכט  עמית בן רויטל עמיחי בן חיה שני בת רחל מיכל דוד בן קורין מוריאל יחזקאל בן ז´נט טל בן עינת אריאל חנן בן ורדה רות אברהם נח בן חנה דינה  שחר שלום בן חנה מזל אורי בן שרונה אור לוי בן בן זיוה דביר בן גרניט גיא בת ניצן קרינה בת סוניה שחר בן ענת יצחק בן אילנה אילנית הראל בן תהילה תפארת בת שרה שרית דניאל בן ליז רבקה אילנה בת ססיליה אביתר בן שונטל יונתן שמעון בן עליזה בינה עדי בן גלית נאור בן ליבנת יוסף בן אביגיל יוסף יצחק בן רחל יהודה בן בינה רון בן חנה אביאל בן אסתר מורן סטלה בת רימונה רום בן תמר ישראל בן דינה רונן חי בן לאה דודאל בן נאוה ויויאן בת רוזלין שושנה רן בן יפעת יהושע ינון בן פרחיה הגר תמיר בן חרות יונתן בן רבקה נחום אמנון שלמה בן לאה נחמה חגי נפתלי בן אביגיל אסתר נועם בן יהודית סהר בן ענת אדם יהוד בן חוה גל בן חן דור דוד בן אילנית נחום נתנאל בן אמה ישראל בן סימה יאכט  עמית בן רויטל עמיחי בן חיה שני בת רחל מיכל דוד בן קורין מוריאל יחזקאל בן ז´נט טל בן עינת אריאל חנן בן ורדה רות אברהם נח בן חנה דינה  שחר שלום בן חנה מזל אורי בן שרונה אור לוי בן בן זיוה דביר בן גרניט גיא בת ניצן קרינה בת סוניה שחר בן ענת יצחק בן אילנה אילנית הראל בן תהילה תפארת בת שרה שרית דניאל בן ליז רבקה אילנה בת ססיליה אביתר בן שונטל יונתן שמעון בן עליזה בינה עדי בן גלית נאור בן ליבנת יוסף בן אביגיל יוסף יצחק בן רחל יהודה בן בינה רון בן חנה אביאל בן אסתר מורן סטלה בת רימונה רום בן תמר ישראל בן דינה רונן חי בן לאה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
אבלות על מות תלמידי ר` עקיבא
זאב גרינוולד
חובה או רשות
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סוד הצחוק של רבי עקיבא
משה שינפלד
מדוע נוהגים מנהגי אבלות בימי ספירת העומר?
ערכים
כאיש אחד בלב אחד
יהודה רובן
``מהחל חרמש בקמה``
ערכים
מות תלמידי רבי עקיבא - השפעה לדורות
ערכים
מאמרים נוספים
הסיבה לספירת העומר
השאלה

מה מסמלת מצוות ספירת העומר?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

מיד עם יציאת בני ישראל ממצרים בישר להם משה, שהיציאה לחירות עדיין לא הושלמה; עתידים הם, בעוד מספר שבועות, לקבל את החוקה החדשה, חוקת עם ישראל היא התורה שתינתן משמים.

בעת יציאת מצרים, היו בני ישראל חדורים בהכרה שמיימית זו. בתקופה שקדמה ליציאתם הם היו עדים למחזות מופלאים של התגלות מלכות ה' בעשרת המכות. בני ישראל הכירו בבירור שבורא העולם הוא אדון הבריאה כולה, וחוקי הטבע מסורים בידו. מכאן ועד לקבלת התורה, התנהל מהלך אחיד, שבו צעד העם לקראת חירותו האמיתית. כאיש אחד ובלב אחד הם הכריזו: "נעשה ונשמע" למרגלות הר סיני.

הספירה באה להחדיר רעיון זה אל התודעה. מטרתה, להגן על העם מפני העייפות המכרסמת בלב כל עם, המדמה שחירותו מעול זרים היא השגת מטרתו העליונה. הספירה היא ריענון של שאיפת הגאולים, לבל יסתפקו במינימום שהושג, כי אם ימשיכו לחלום ולחפוץ את המקסימום, את התפתחותו הרוחנית של העם, את העלאת איכותו המוסרית, כך יגיעו אל האושר הנכסף. בכוחה של ספירה זו, לקרב את העם למעמד מתן תורה גם מבחינה נפשית. לא רק אז, במדבר, כי אם בכל דור ודור.

בדומה לאסיר הסופר בכליון עיניים את הימים עד ליום שחרורו, כך ספרו בני דור המדבר את הימים עד ליום שבו יזכו לעבוד את האלוקים למרגלות הר סיני. בספירה זו, הפך חג הפסח למבשרו של חג השבועות.

ימי הספירה הם ימי הגשר והקשר בין שני חגים אלו. הספירה מאחדת אותם ומלמדת שאין להפריד בין גאולה גשמית וארצית, לבין גאולה רוחנית. אין הראשונה קיימת בלעדי רעותה. עצם קיומה של הגאולה המדינית נתון בסכנה, אם יראו הגאולים במסגרת החומרית את תכליתה הסופית, את חזות הכול. מהפכות רבות שקעו בעקבות עייפות גיבוריהן, אלו שהאמינו כי הגיעו לסוף הדרך, ואין עוד אל מה לשאוף. יציבותן של מדינות רבות שזכו ביום מן הימים לעצמאות, התערערה, כאשר התברר שהמטרה האחרונה שנותרה למשחרריו היא מאבק עקוב מדם על השלטון. שום חזון, שום ייעוד לא הונח ביסודו של שחרור זה.

בתורה קיימת מצוה הבאה ללמד אותנו את ערך הזמן, היא מצוות ספירת העומר.

ימי ספירת העומר מהווים ימי הכנה לקראת חג מתן תורתנו הממשמש ובא.

ככלה הממתינה בערגה לקראת יום כלולותיה, וסופרת בדריכות את השבועות ואת הימים, שעדיין נותרו עד ליומה הגדול, כך מתכוננת גם כנסת ישראל - הכלה, לקראת יום נישואיה עם החתן - הבורא.

כך שנו חכמים במדרש: "'שבע שבתות תמימות', אימתי הן תמימות? בזמן שישראל עושים רצונו של מקום". לתמימות שבה עוסקת התורה יש משמעות כפולה: על השבועות להיות תמימים, וגם על עם ישראל, הסופרים, להיות תמימים.

בין פסח לשבועות ישנם ארבעים ותשעה ימים. מדי יום ביומו אנו סופרים את הימים שעברו לקראת חג השבועות, שהוא יום קבלת התורה. עם ישראל מקבל מדי שנה ביום זה את התורה מחדש. הימים הקודמים לחג השבועות הם זמן מיוחד, ימי הכנה לקבלת התורה. בימים אלו ניתן להשיג אוצרות רוחניים. אנו סופרים אותם ולומדים להעריך את המתנה הנפלאה, את הזמן, לנצלו היטב ולהשקיע בו השקעות שתישמרנה לנצח.

קיימים שני סוגים של לוחות שנה. האחד הוא לוח אשר מדי יום ניתן לתלוש בו דף, וקיים גם לוח שבכל יום יש בו מקום לרישומים שונים.

כאשר תמה השנה, בולט השוני שביניהם. בעוד שהלוח הראשון יישאר חסר דפים, ייראה השני במלוא עוביו. אם אכן השכילו לרשום בו דברי טעם, הריהו נחשב לספר מלא עניין.

חייו של האדם משולים ללוח שנה. יש התולש מהם דף אחר דף, עד שלא נותר עוד מה לתלוש. ויש המבין את חשיבותם של דפי חייו וממלא אותם עד תום בתוכן אשר גם ברבות השנים הוא מהווה נושא להערכה אמיתית.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה