כל הצמחים ובעלי החיים, על פרטי הפרטים של הרכבם ושל תפקודם, מתוכננים בצורה כה מורכבת, עד שלא נותר מקום לספק רחוק ביותר לאפשרות ייחוסם ליד המקרה העיוור. כל ניסיון להסביר את תופעות הטבע כמקרה, כתוצאה של מזל או של תאונה, מופרך על ידי ביליוני פרטים של ארגון מורכב המצביע על תכנון ותכלית.
חוסר ההסתברות המתמטית של אבולוציה אקראית – הינו מדהים! אפילו היתה אפשרות תיאורטית שתא בודד יוכל להתפתח באקראי לנמלה, חוסר ההסתברות מתבטא בממדים אסטרונומיים.
נסה לסדר חוברת מ-15 דפים בודדים הממוספרים מ-1 עד 15. ערבב את הדפים ונסה להבין מהו הסיכוי שהם יסתדרו באופן אקראי בתוך כדי הערבוב בזה אחר זה בסדר מספרי עולה.
ההסתברות היא אחת ל- 1,307,700,000,000!
עתה תאר לעצמך כי אין בספרך 15 דפים, אלא 100 דפים.
נסה שוב לערבבם בצורה מקרית, באופן שיסתדרו בסדר מספרי עולה. הסיכוי לכך הוא אחד למיליארדים, כפול מיליארדים כפול מיליארדים. מובן מאליו, שהתפתחות אקראית של תא אחד עד להיותו רגל של נמלה, דורשת מאות גדלים שונים, מאות צורות שונות של תאים ומאות חומרים שונים. כולם חייבים להיות עשויים בדייקנות, וכולם חייבים להיות מוצבים באופן מדוייק. נוסף לכך, על כולם להיות בעלי מבנה אחיד, וביניהם חייבים להיות קשרים עצביים ושריריים, כדי שיוכלו לפעול כיחידה אחת. מאורע זה הינו שווה ערך לפחות לאלפי דפים ממוספרים, האמורים ליפול באופן אקראי בסדר מספרי מדוייק. חוסר ההסתברות של סידור אקראי זה שם לאל כל חישוב מתמטי אפשרי.
מאחר שהעדות לקיום הבורא היא כה גלויה לעין, נאלצו חסידי הכפירה להשקיע מאמץ יתר כדי להמשיך בדרכם. מאז ומתמיד נעשה מאמץ גדול לסתור את העדות החד-משמעית של הטבע. לכן כאשר הופיע דארווין ופרסם את התיאוריה שלו בשנת 1860, היא התקבלה בהתלהבות על ידי יריבי האמת, והם נחפזו לאמץ ללבם את ההזדמנות שהתגלגלה לידם. באותה עת החלה מערכה כלל עולמית שמטרתה להפיץ את תורתו, כדי שהיא תתקבל על ידי האנשים כולם.
למרבית הפלא, לדארווין לא היו כל ראיות לחיזוק הסבריו. גם כיום, לאחר למעלה ממאה וארבעים שנים של מאמץ אינטנסיבי, לא נמצאה לדבריו ראיה כלשהי. דבריו הם בבחינת מדע אינדוקטיבי שאינו מבוסס על תצפיות. דבריו הם דברי פילוסופיה, ותו לא (ס. ג'יי. גולד, פרופסור לפליאונטולוגיה, אוניברסיטת הרוורד).
תיאורית האבולוציה אינה מבוססת על עובדות או על ראיות, היא אינה אלא משאלת לב. הורתה, בצורך להסביר את הבריאה ללא הזדקקות לבורא, והמשכה, בצורך הנפשי של אנשים רבים למצוא תיאוריה המצדיקה את דרך חייהם.
אין כל הליך ידוע המסוגל ליצור צורות חיים חדשות. אין כל ראיה כי דבר חדש יסודי כלשהו נוצר אי פעם. בכל ההיסטוריה המתועדת לא מצויין גילוי כלשהו של צורת חיים חדשה או אפילו של איבר חדש. בכל אשר נפנה סביבותינו, אנו רואים רק חזרה על מה שכבר היה בעבר. מינים רבים נכחדו, אך מצד אחר מעולם לא נצפה מין חדש שהתהווה. את כל התהליכים האבולוציוניים מדחיקים לאחור, לזמן הדמיוני שלפני ההיסטוריה המתועדת.
העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא, שעולמנו מלא בבני אנוש הדומים איש לרעהו בדיוק, והם יכולים להתרבות יחדיו. לא נמצא ולו תת-אנוש בודד, בין בחיים ובין במצב מאובן. עובדה זו היא הפירכה הבולטת ביותר של תיאורית האבולוציה של האדם: היכן הם מאות המינים השונים של תת-אנוש שלא התפתחו לאדם? מה אירע לשרידיהם? הן עצמותיהם היו צריכות להימצא בכל מקום! למעשה, הדברים מדהימים, אף אחת מן ה'חוליות החסרות' הדימיוניות לא נמצאה בעולם. היכן הם כל 'שלבי הביניים'? גם אם עצמותיהם 'יכולות' היו להיעלם בלי להשאיר עקבות, הרי צאצאיהם החיים צריכים היו להימצא בכל רחבי העולם?
נשקול נא את הדילמה של האבולוציוניסט: בלתי אפשרי לחלוטין, גם לשיטתם, ששני מינים שונים יתפתחו באקראי וייצרו אדם זהה. והנה, למרבית הפלא, אין הבדלים בין הסוגים השונים של בני האדם. כל הגזעים של בני האדם זהים לחלוטין בכל איברי גופם, בתפקודם ובמבנה גופם. נוסף לכך, כולם יכולים להתרבות זה מזה. חסידי האבולוציה נאלצים לומר, על פי תורתם, כי כל 'המינים הנחותים' נעלמו או התפתחו באקראי בצורה זהה, והתגלגלו לדמות הומו-ספיאנס זהה. טענה זו בלתי אפשרית בעליל. האם מישהו מחסידי תיאוריה זו מסוגל לפתור את התעלומה?